צעירים שוהים בבית משפחתם
צעירים בבית ההורים: יוצא מן הכלל למציאות החדשה באיטליה
הגיל הממוצע שבו ילדים עוזבים את בית ההורים באיטליה עולה במהירות. למרות שחיים עצמאיים לפני גיל 30 היו בעבר דבר שגרם, היום חיים עם ההורים הם כבר דבר רגיל בחברה.
לפי נתוני Istat, הגיל הממוצע לעזיבת הבית באיטליה הוא מעל ל-30 שנה - מספר אחד באיחוד האירופי. הסיבות לכך לא בהכרח מצויות בפנים אלא במציאות הכלכלית הקשה: עלות השכירות הגבוהה, חוסר יציבות בשוק העבודה וקשיים בקבלת משכנתא.
סאבטקסט כלכלי: עצמאות כלכלית מתעכבת
היפרדות מהמשפחה מתרחשת מגורמים כלכליים עמוקים:
- עיכוב בהתחלת הקריירה וריכוז על עבודה קבועה;
- התקני עבודה זמניים וקצרי טווח כמעט תמיד;
- משכורות נמוכות לעובדים מקצועיים צעירים;
- רמת חיים גבוהה בערים גדולות.
נתוני Istat מראים שהדור הנוכחי מוצא עבודה קבועה הרבה מאוחר יותר מאשר בשנות ה-90. והיעדר חוזה עבודה קבוע (contratto a tempo indeterminato) עושה מציאת דירה או קבלת משכנתא למשימה קשה כמעט בלתי אפשרית.
מחירי השכירות: האם אפשר לקנות דירה משלך?
לפי מדד idealista, ביולי, מחיר הדירה הממוצעת למ"ר באיטליה ירד ב-1.1% לחודש (ל-2,030 יורו/מ"ר), אך בשנתיים האחרונות הצמיחה הייתה +3.1%.
הקושי העיקרי נמצא בקשר בין מחירים להכנסות. כדי לרכוש דירה הראשונה, צעירים צריכים כסף נטו מיידי:
- פיקדון למשכנתא (בדרך כלל לפחות 20%);
- דמי עורכי דין;
- מיסים ואגרות.
לכן, רוב הרכישות הנדל"ן שנעשות על ידי קונים מתחת לגיל 35 מתרחשות בעזרת כספי ההורים.
שינויים בעדיפויות: דור המילניום ודור ה-Z
הבדלי דורות מביאים להתנהגויות חדשות. דור המילניום ודור ה-Z מתמקדים במטרות חיים שונות. קניית נכס אינה כבר בראש הרשימה. רבים מעדיפים להשקיע בחינוך, נסיעות וחוויות בינלאומיות.
גם בנוגע לדיור, הביקוש הולך וגובר על:
- דירות מרווחות מחוץ למרכזי הערים;
- מרפסות, טרסות ואזורים ירוקים;
- רובעים עם גישה טובה לתחבורה ומחירים נוחים.
בעיה במערכת או התאמה כפויה?
התמודדות עם החיים בבית הורים הופכת להיות פעולה אסטרטגית עבור חלק מהאנשים, שמאפשרת להם להרוויח הון ראשוני, בעוד שלאחרים זהו תופעה לא נמנעת, המשקפת את הבעיות המבניות של הכלכלה האיטלקית ושוק העבודה.







