בריכת שחייה בגינה מעל חניית מכוניות תת קרקעית: מדוע העומס מהותי

התקנת בריכת שחייה באזור עם חניון תת קרקעי או מבנים אחרים מתחת מחייבת זהירות מיוחדת. הסיכון המרכזי הוא שלרצפת הבטון המיוחס יש יכולת נשיאת משקל מוגבל ומסת המים גדולה מאוד. לכן, לפני ההתקנה, יש לקבל דו"ח בכתב ממהנדס תכנון שיאשר שהמבנה יכול לעמוד בעומס הצפוי.

יש לשים לב שכל סנטימטר מים יוצר עומס של כ-10 ק"ג לכל 1 מ"ר. זה משמעותי כי בריכה עם עומק של 50 ס"מ גורמת ללחץ של כ-500 ק"ג/מ"ר, ובעומק של 60 ס"מ הלחץ מתרבה ל-600 ק"ג/מ"ר. לעומת זאת, רוב רצפות בנייני מגורים וחניות תת-קרקעיים מתוכננות לעומסים תפעוליים של כ-200-400 ק"ג/מ"ר. לכן, אפילו בריכה קטנה יחסית עשויה לחרוג בצורה משמעותית מהערכים המותרים.

סיכונים פוטנציאליים

הסיכון המרכזי הוא אפשרות של עומס יתר על הרצפה. בנוסף למשקל הקבוע של המים, המבנה נגוע בהשפעות דינמיות נוספות: אנשים ששוחים בבריכה, קופצים למים, וגלים נוצרים המחזקים את העומס בהשוואה למשקל הסטטי.

דליפות פוטנציאליות הן בעיה לא פחות רצינית. אם מים נזלפים בהדרגה דרך האיטום, הם עשויים להגיע לרצפת הבטון המיוחס. חשיפה קבועה ללחות ולמים כימיים או מלח מעצימה את קורוזיית החיזוק, מה שבסופו של דבר מוריד מעמידות הרצפה ועלול לגרום לנזק חמור למבנה.

אחריות משפטית

אם הבריכה מותקנת מבלי לבדוק תחילה את יכולת הנשיאה של המבנה, הבעלים עשוי להיות אחראי לנזק. במקרה של נזק לרצפה או דליפות בחדרים הנמצאים מתחת, הבעלים נאמן לנזקים.

אם החנייה נמצאת בבניין מגורים או שייכת לבעלים אחר, ההשלכות עשויות להיות קשות יותר. יצירת איום על בטיחות האדם עשויה לגרום לא רק לאחריות אזרחית אלא גם לאחריות פלילית. בנוסף, במתחמי מגורים רבים, תקנות פנימיות מונעות יצירת עומסים נוספים על מבנים משותפים ללא אישור מתאים.

לכן, לפני ההתקנה, יש לבקש לא רק הצעת מחיר ממהנדס, אלא גם להכיר את כללי עד הבתים או חברת הניהול, ולדווח על כך למנהל הבניין במידת הצורך.

כיצד להתקין בריכה בבטחה

על מנת להפחית סיכונים, מומלץ לפעול לפי מספר כללים מחייבים:

• ללמוד את תיעוד התכנון של הבניין ולקבוע את כושר הנשיאה המשוער של הרצפה;
• להורות למהנדס תכנון לחשב את העומס במציאות ולהעריך את הצורך לחזק את המבנה;
• למקם את הבריכה רק במקומות שבהם העומס מועבר לרציעות נושאות - קירות, עמודים או קורות כותרת, תוך נימוק מלהשתמש בחתכים מרכזיים של תקרה;
• אם החישובים אינם מתירים התקנת בריכה מלאה, שקלו אפשרויות חלופיות, כמו ג'קוזי קומפקטי עם עומק מים רגוע או פלטפורמות מיוחדות המפזרות את העומס על פני שטח גדול יותר.

מה לשים מתחת לבריכה

הבסיס שמתחת לבריכה חייב להיות אחיד ולהגן על תחתית הגולה מפני נזקים.

האפשרות המיטבית נחשבת ללוחות עשויים פוליסטירן אקספנדייד או מוצפן או מצעים מיוחדים עשויים חומר קצף. מעליהם מונחת אוהל PVC מגן.

אם המשטח אינו אחיד, מומלץ בתחילה להקים שכבת יישור של חול נהר בעובי של כ-2-3 ס"מ. אין להשתמש בסרט פוליאתילן רגיל כבסיס מאחר שהוא רגיש לנזקים.

הכנת התת-קרקע תלויה בסוג המשטח:

• דשא או אדמה. יש ליישר את האזור בזהירות, בתהליך הכללי יש להסיר אבנים, שורשים ופריטים קשים אחרים. שכבת חול תסייע ליצירת משטח חלק, ושטיח PVC מגן ימנע נזק לבריכה.
• בטון או לוחות ריצוף. למרות שמשטחים אלה אינם פרקטיים, הם יכולים לפגוע בחומר הבריכה. לכן, מומלץ להשתמש במשטחים רכים כמו קצף, נאופרן או לוחות פוליסטירן מודולריים, המשפרים את הבידוד התרמי ומשמרים על טמפרטורת המים לאורך זמן.

היכן המיקום הטוב ביותר למקם בריכה בגינה?

שטח פתוח, מואר היטב בשמש, מוגן מרוחות חזקות ומרוחק מעצים גדולים, נחשב למוצלח ביותר.

בעת בחירת המיקום, יש לשקול מספר גורמים:

• תאורה וצמחיה. רצוי לבחור אתר המפנה דרומה או דרום-מערבית כדי שהמים יתחממו בצורה טבעית. קרבת עצים אינה רצויה עקב עלים, שורשים, חרקים ושורשים המזיקים למים ולבריכה.
• נוחות שימוש ובטיחות. יתרון גדול יהיה אם הבריכה תהיה גלויה מהבית, במיוחד אם היא מיועדת לילדים. חשוב גם לספק גישה קלה למקורות מים וחשמל לחיבור ציוד סינון ומשאבה. עליך לשים לב גם להגנה מפני עיניים סקרניות.
• מצב הקרקע. היסודות חייבים להיות חזקים, יציבים ולא מועדים לשקיעה או להתנפחות. פני השטח חייבות להיות מפולסות לחלוטין, מאחר שכל אי שוויון קל יוביל לפיזור לא אחיד של העומס, שעלול לגרום לעיוות במבנה או להרסו.