מילאנו מתמודדת עם עלויות דיור גבוהות והולכות וגוברות

השוק הדיורי בעיר ממשיך להצגת אי-שיוויון בין עלויות הדיור להכנסות. דו"ח ה-CDC שהוצג באפריל 2026 מדגיש שהמצב לא רק זמני אלא מבנה ודורש פתרונות מיידיים.

החיים במילאנו על ההכנסה נהיים קשים יותר בגלל עלויות הדיור והתחבורה שעשויות להגיע ל-60% מההכנסה החודשית. המצב פוגע בחיי היום-יום ומציע אי-יציבות למילאנו כולה.

מומחים קוראים לאסטרטגיה ארוכת טווח שתסייע לשפר את המצב החברתי והכלכלי בעיר בעתיד.

עליית מחירי הדיור מפריעה לצמיחת השכר

מאז 2024, ראינו עליית מחירי הדיור:

• מחירי רכישת נדל"ן גבוהים ב-8.5%;
• דמי השכירות עולים ב-6.8%;
• השכר הממוצע עולה ב-4.2%, נמוך מהאינפלציה.

המצב קשה יותר עבור עובדים עם הכנסה בינונית ונמוכה ומצריך פיתרונות מיידיים.

• עובדים עם הכנסות גבוהות רואים רק עלייה של 3.7%;
• השכר של עובדי משרדים גדל ב-2.6%.

הפער בין יוקר המחיה להכנסה משפיע על יכולתם של התושבים לשכור או לרכוש דירה. התמיכה הכלכלית מתבקשת יותר ויותר כחלק מן הפתרונות.

שוק ההשכרות מוצפן באי-יציבות

מחיר ההשכרה הממוצעת במילאנו מגיע ל-201 יורו למ"ר לשנה. יחד עם זאת, מספר החוזים הארוכים צולם והשכרות זמניות מתרחבות.

מזהים כי כלי כמו "שכירות מוסכמת" כבר לא נחשבים זולים והשפעותיהם החברתיות פוגעות בשוק.

ההכנסות נמוקטות, הדיור צפה

ההכנסות במילאנו מראות ריבוד חברתי מוחזק:

• יותר ממחצית משלמי המסים זוכים למינימום שנתי של 26,000 יורו;
• שליש קטן חולף על פחות מ-15,000 יורו.

מכאן, תושב הממוצע יכול להרשות לעצמו פחות ופחות שטח מגורים. קיימים כבר חסמים מול הדירות הזמינות בשוק.

הבעיה לא רק קשה - היא מורכבת וצריכה פתרונות מיידיים.

האוכלוסייה האמיתית גדולה מהרשמית

המחקר חושף פער בין תושבים רשמיים לאוכלוסיית העיר בפועל.

מספר התושבים המשפיעים בעיר הוא רשמי 1.4 מיליון, עם נוכחות של מעל 1.6 מיליון בפועל. המספר כולל סטודנטים, עובדים זמניים ואנשים לא רשמיים.

המצב יוצר לחץ נוסף על שוק השכירות, התחבורה והשירותים בעיר.

ההשכרות לטווח קצר עוברת על המשבר

אחרי המגיפה, שוק ההשכרות לטווח קצר צומח במהירות. יותר דירות הופכות לשוק התיירותי, וזה מקטין את היצע הדיור לטווח ארוך לתושבי העיר.

בחמיש השנים האחרונות:

• חלק ההשכרות לטווח ארוך ירד מ-66% ל-51%;
• חוזים זמניים וקצרי טווח תפסו כמעט מחצית מהשוק.

המצב משקף את האטרקטיביות התיירותית ומקדם אי-יציבות עבור המחפשים דיור קבע ועבודה.

הבעיות סביב התשתיות מחזקות את הלחץ על מלאי הדיור הפרטי.

המשבר בדיור מתפשט גם לערים הסמוכות

בעיות במחירי הדיור מרחיקות גם לערים שכנות באזור המטרופולין.

אפילו ברשויות מקומיות המחוברות היטב למילאנו, מחירי השכירות עולים מהר. תושבים רבים נאלצים להישאר במרחק מהמרכז בשל הוצאות גבוהות, אך זאת אינה פתרון אמיתי בגלל עלויות התחבורה.

המחקר מציין:

• דיור ותחבורה ציבורית יכולים לספוג עד 50-60% מההכנסה;
• השימוש ברכב עשוי להגיע ל-80% בזמן קצר.

המצב מביא לבעיות סביבתיות ותשתיות נוספות חיוניות.

נדרשים צעדים מקיפים

הדיור קשור למדיניות חברתית, תכנון עירוני ושוק העבודה.

התיאום בין רשויות מקומיות, הניהול המשותף למיזוג עירוני ושילוב דיור עם תמיכה חברתית הם רק חלק מהפתרונות הנדרשים.

הקשר בין דיור לתעסוקה חיוני, ולכן פתרונות דיור זמניים יכולים להיות המפתח למצב הנוכחי.

נדרשת אסטרטגיה ארוכת טווח

דיור זול וזמין הוא חיוני ליציבות ולתחרותיות כלכלית בעיר.

המסקנה העיקרית היא שכר הדירה לא צריך להיות גבוה מדי. אם הוא חורג מדי, המקצוענים המפתחיים יידחקו מהעיר. על העיר לפעול במדיניות ארוכת טווח המשלבת דיור, תחבורה ותעסוקה לטובת כלל האזור העירוני.