הזכות של בעלי הדירה לבקר בנכס שמושכר

אילו הוראות יש לציית?

לשוכר אין רשות לגשת לדירה ללא אישור המשכיר, גם אם יש לו מפתח רזרבי. כניסה ללא אישור עשויה להיחשב כהפרה של קדושת הבית.

יש לתאם את כל הביקורים מראש ולבצע אותם בהודעה סבירה, בזמן שנוח למשכיר, תוך שימת דגש על חייו האישיים ועל חייו בעבודה.

לעיתים, הסכם השכירות מציין את ימי ושעות הביקורים. המקרה היחידותי הוא מקרה חירום (כגון שריפה או הצפה), אשר דורש התערבות מיידית למניעת נזק. סירוב המשכיר לשוכר עשוי לגרום לשוכר ליהנות בשקט בנכס, אך הוא אינו יכול לסרב לגישה ללא סיבה מוצדקת, במיוחד אם ימי הביקור נקבעו בהסכם השכירות. סירוב בלתי מוצדק עשוי להיחשב כהפרה של תנאי השכירות.

במקרים מסוימים, למשכיר יש הזכות לבקש החלטה משפטית דחופה או לתבוע פיצויים אם הסירוב מפריע, לדוגמה, למכירת הנכס.

משך הזכות לסירוב הראשונה לרכישה

הזכות לסירוב הראשונה של השוכר לרכישת בית אינה תקפה ללא הגבלת זמן, אלא מתרחשת במצבים מסוימים ויש להפעילה במסגרת הזמנים הקבועים בחוק.

לאחר הודעה רשמית על המכירה (באמצעות הוצאה לפועל או דואר רשום), לשוכר יש:

• 60 יום להחליט על הרכישה;
• 30 יום נוספים לתשלום ולהשלמת העסקה, אלא אם צוין אחרת בהודעה.

מתי חלה זכות זו בהסכם שכירות? למגורים

בנכסים למגורים (הכפופים לחקיקה הנוכחית), זכות הסירוב הראשונה מתקיימת אם:

• הבעלים מסרב לחדש את החוזה במהלך התקופה הראשונה (לדוגמה, לאחר 4 שנים של שכירות), מתוך כוונה למכור את הנכס;
• השוכר אינו הבעלים של נכסים מגורים אחרים.

בהסכם שכירות מסחרי

בנכסים מסחריים, זכות זו רחבה יותר:

• היא חלה בכל פעם שהבעלים מחליט למכור את הנכס במהלך תקופת החוזה;
• המועד האחרון למכירה נשאר זהה: 60 יום ממועד ההודעה.

זכות כדיון

אם הבעלים מוכר את הנכס לצד ג אלף להודיע לשוכר או במחיר נמוך יותר, השוכר יכול להפעיל את זכות הכדיון תוך 6 חודשים ממועד רישום העסקה.